רגש הוא מזג אוויר, לא הזהות שלנו

"אני כועס" או "יש בי עכשיו כעס"?

ההבדל נראה קטן, אבל הוא משמעותי. כשאנחנו אומרים "אני הכעס", אין מרחק בינינו לבין הרגש. כשאנחנו מזהים שכרגע יש בתוכנו כעס, אנחנו זוכרים שיש בנו עוד חלקים.

רגשות מביאים מידע

פחד יכול להתריע, כעס יכול לסמן גבול, עצב יכול להעיד על אובדן. אין צורך להפוך כל רגש לבעיה שצריך לסלק. אפשר להקשיב למה שהוא מספר ואז לבחור כיצד לפעול.

תשעים שניות של סקרנות

בפעם הבאה שעולה רגש חזק, עצרו לפני פעולה. איפה הוא מורגש בגוף? מה המחשבה שמלווה אותו? מה אני צריך כרגע? עצם המעבר מסערה לחקירה משנה את העמדה שלנו.

לא כל מחשבה היא עובדה

רגש חזק מייצר סיפור משכנע. "אם אני מפחד, כנראה שמשהו נורא עומד לקרות." אבל תחושה היא אמיתית כחוויה, לא בהכרח כהוכחה למציאות.

לבחור תגובה

המטרה אינה לא להרגיש כעס אלא לא לתת לכעס לבחור עבורנו כל מילה. לפעמים הבחירה היא לצאת לשתי דקות, לשתות מים, לכתוב לפני ששולחים הודעה.

העולם הפנימי נע ומשתנה. כמו מזג אוויר, גם סערה חולפת. אנחנו יכולים לכבד אותה בלי למסור לה את כל ההגה.