להודות גם ביום מורכב — בלי להתעלם מהכאב

הודיה אינה חיוך מאולץ

כאשר עוברים תקופה מורכבת, עצות כמו "תחשוב חיובי" עלולות להישמע מרוחקות. הכרת תודה בריאה אינה דורשת מאיתנו לקרוא לכאב טוב. היא מאפשרת לומר: קשה לי — ובתוך הקושי יש גם נקודות אור.

שתי אמיתות יחד

אפשר להיות מודאגים ובאותו יום להודות על אדם שתומך בנו. אפשר להיות מאוכזבים ולהכיר בכך שיש לנו כוחות. הנפש מסוגלת להחזיק יותר מרגש אחד.

תרגול של שלוש שורות

בסוף היום כתבו:

1. דבר אחד שהיה קשה.
2. דבר אחד שעזר לכם לעבור אותו.
3. דבר אחד קטן שעליו אתם מודים.

כך ההודיה אינה מוחקת את הסיפור אלא מרחיבה אותו.

הודיה לאנשים

אל תשאירו תודה רק במחברת. אמרו אותה. הודעה קצרה לאדם שעזר, מילה לבן משפחה, תודה לילד על מאמץ. הכרת תודה שמקבלת קול מחזקת קשרים.

בתפילה

אפשר לפתוח במילים פשוטות: "ריבונו של עולם, היום היה לי קשה, ואני מודה על..." דווקא הכנות מחברת בין האמונה לחיים כפי שהם.

הודיה אינה פתרון לכל קושי, אבל היא יכולה להיות עוגן. היא מזכירה לנו שהחושך אינו כל התמונה, ושגם ביום מורכב יש נקודות שאפשר להישען עליהן.