הגנה אישית מתחילה בגבולות בריאים

לפעמים העייפות שלנו היא סימן לגבול שנשחק

יש אנשים שיוצאים מכל מפגש מותשים. הם מקשיבים לכולם, זמינים תמיד ומתקשים לסרב. אפשר לתאר זאת בשפה אנרגטית, אבל כדאי להוסיף גם שאלה מעשית: האם אני שומר על הגבולות שלי?

גבול אינו חומה

גבול בריא לא נועד להרחיק אנשים אלא להסביר היכן אני נגמר והאחר מתחיל. אפשר להיות אדם נדיב בלי להיות זמין בכל שעה.

לזהות את הסימנים

כעס שמצטבר, תחושת ניצול, עייפות אחרי כל בקשה או פחד קבוע לאכזב — כל אלה עשויים לרמוז שכדאי לבדוק את דפוסי הנתינה שלנו.

משפטים פשוטים

"אני לא פנויה לזה היום." "אני צריכה לחשוב ואחזור אליך." "אני יכולה לעזור חצי שעה." גבול טוב אינו חייב להגיע עם נאום הגנה.

לא כל אי־נוחות היא אשמה

כשמתחילים להציב גבולות, לעיתים מרגישים לא נעים. זה לא בהכרח סימן שעשינו משהו רע; לפעמים זו פשוט הסתגלות להרגל חדש.

טקס סיום יום

בסוף יום שאלו: מה שייך לי ומה לקחתי על עצמי מאחרים? מה אני יכול להחזיר למקומו? אפשר ללוות את השאלה בנשימה, תפילה או כתיבה.

הגנה פנימית חזקה משלבת רוחניות עם אחריות מעשית: לדעת מה מזין אותנו, מה מרוקן אותנו, ומתי נכון לומר כן — ומתי לא.